אני עומד בשממה ומסביבי רואה רק חול
החמה יוקדת כך יהיה גם מחר כך היה אתמול
נווה מדבר מופיע
אני אליו רוצה להגיע
מתחיל לרוץ ונופל בשוגג, חזיון התעתועים מתפוגג.
בזיכרוני אני צובע את שפתייך בחיוך זוהר
מדגדג את בטנך עם מכחול בצבע אחר
את המונה ליזה
רק יפה יותר
רוצה לחבק אותך, אך עכשיו בדרום שומר.
הו ימית, אני מתגעגע
מחליק את ידי באוויר
מדמיין שבך נוגע
הו ימית, אני אוהב
אך מלכת המדבר מכה אותי
כמה שזה כואב
השמש שוקעת מפנה מקומה ללבנה
פתאום כוכב נפרד מהשאר ברגע תהילה
אני עוצם עיניים
מביע משאלה
אותה לא אספר לאף נפש, אך את מגלה.
הו ימית, אני מתגעגע
מחליק את ידי באוויר
מדמיין שבך נוגע
הו ימית, אני אוהב
אך מלכת המדבר מכה אותי
כמה שזה כואב
הו ימית, אני מגעגע
ברווז צהוב שמחפש את וויני
בלעדיה הוא משתגע
הו ימית, אני אותך אוהב
ובקרוב אנשק אותך
והדופק יחזור ללב. |
