לא חיים לנצח כי הנצח לא קיים,
אבל בתוך החיים,
אל תדאגו לי,
לא חדלתי ללכת,
אני רק הולך באיטיות.
מי שהולך לאט, הולך הרחק.
כי, איך אומרים
אנשים מאושרים אינם ממהרים.
האם תלכי לצידי?

רק תשחקי את המשחק,
תרשי לעצמך להשתחרר,
לא תירוצים, מעשים..זה מה שכולם מבקשים.
אחרי שזה נגמר, אני ואת
כמו המלך והחייל, נמצאים באותה קופסה.
אם רק נוותר על מה שאין בכוחנו לקבל,
התקווה מתה אחרונה.
האם תהיי תקוותי?

כל הדברים בחיים מוצגים באופן דומה,
בשינוי קל,
ואיך את תמיד שם, בדיוק באותו מקום
כל כך רחוקה, תמיד רחוקה.
איזהו חכם - הרואה את הנולד?
האם תוכל לראות את הנולד שלי?
כי הרי, אדם לא יכול לחלץ את עצמו מצרותיו,
באשר צריך מבט אובייקטיבי ועזרה מבחוץ לשם כך.
האם תהיי עזרתי?

אני יכול להתחיל,
האם תהיי פה כדי להמשיך?
מילה טוב אחת מסוגלת לחמם את כולי,
האם תהיי פה לצידי?
למרות כל אלה שמקיפים אותי,
אני צריך רק אותך,
חבר של כולם הוא חבר של אף אחד,
אל נא תגדע את העץ המצל עליך.
האם תהיי צלי?

אל תנסי לתקן אותי,
אני לא שבור.
כי עץ עקום גם ככה אי אפשר ליישר,
החיים שלי לא השתנו
הם רק הסתובבו קצת.
קצת עם הפנים אלייך, הצד הלא ידוע של האושר.
האם תחזירי לי אותם בחזרה?

אז רק תשחקי את המשחק, שלי, שלך... בשביל שנינו
תרשי לעצמך להשתחרר,
לא תירוצים, מעשים... זה מה שכולם מבקשים. אז גם אני.
אחרי שזה נגמר, אני ואת, כמוני כמוך.
כמו המלך והחייל, נמצאים באותה קופסה.
אם רק נוותר על מה שאין בכוחנו לקבל,
התקווה מתה אחרונה.
האם תהיי התקווה האחרונה שנשארה לי?