מביט על הנייר
מילים נכתבות על השורות
ואלו משוטטות בחללים
חסרי שליטה
ואני בלובי של המלון
מזוודות בצד ימין
אני קורא מן הנייר
מחכה לך שתופיעי
אולי תחלפי כאן במקרה
אולי לא תגיעי לכאן מעולם
כל אחד עושה את החשבון שלו
ואחר כך מחליט, אם להישאר או לעזוב
מנצחים ומפסידים, הכל מסתדר בשורות
אני מביט במשפחות
נעות קדימה ואחורה
ושנינו עושים אהבה מרחוק
בלי מילים, בלי כתובות
לא מחשבים את הקילומטרים שנותרו
פקיד הקבלה, בא אלי
מבשר לי, שהמונית הגיעה
אני יכול ללכת
קם, לוקח את המזוודות
ומביט אחורה
רואה את הבחור, מהחדר ממול
מחייך אל עצמו, באהבה עצמית בלתי נשלטת
ואצלי לא נשלטים הדחפים העמוקים
לא בחרתי את המילים, לא בחרתי את הטון
אני שואל את הפקיד, אם הופעת
והוא מבין אותי, כמעט כמו בקבוק טוב
לא היית כאן מעולם, לא חלפת כאן במקרה
אני תמיד זוכר,
לאן זה לוקח
נהג המונית, עוזר לי להכניס את המזוודות
אני מתיישב מאחור
מביט לאחור
אולי תרוצי לעבר המונית
אולי תביטי סביבי, ולא תביני
איך יכולתי להיעלם
ואני חושב
איך יכולת להשאיר אותי
רחוק, רחוק
מילים כתובות על שורות
לא מחקתי דבר
עכשיו הכל משוטט, בעולם דמיוני
אין לי שליטה על שום דבר
את לא תחלפי במקרה
את לא תגיעי בזמן
המונית נוסעת, ואני נרדם
בבוקר, אתעורר
במיטה אחרת
זה זמן טוב, להישאר מאוחר.