פרק שני / ליהי

היא קראה את הכתבה בשקיקה,
נאחזה בכתבה על מנת לא להרגיש את הטיסה הארורה הזאת,
איזה מפח נפש חשה כשהמטוס המריא,
והנה היא כבר נוסעת למציאות אחרת.
זה מעניין איך שבכל מקום מכירים אותנו אחרת,
בארץ הכל כל כך שונה,
זורם.
ואפילו המעבר לשפה  האנגלית כבר מציג את ליהי כאשה אחרת.
היא החזיקה את המגזין, והחליטה שאם תנחת בשלום,
בהחלט תנסה לבדוק מה כל כך מסעיר באתרי האינטרנט השונים
שמציעים בריחה לעולם שכולו טוב.
ליהי הניחה את המזוודות בבית,
וטבלה באמבט חם ומרגיע בניחוח לוונדר,
זה מה שהיא תמיד עושה, כל ערב.
לקח לה בערך שבוע להתרגל מחדש למקום.
זה היה יום חמישי לפנות ערב.
היא החליטה לבדוק את האתר המדובר באינטרנט,
היא היתה קצת מבולבלת, המון שמות, כינויים, מחולקים לקבוצות,
לנשואים, פנויים, הומואים, לסביות, אמהות מיואשות, גברים
מוכים,
מה לא ?
הכל מכל, זה בהחלט הסעיר אותה.
היה לה חדש, מסעיר.
היא שוחחה עם נשים, גברים, נשים במצוקה,
גברים חרמנים ומה לא?
היה לה מאוד מעניין, מדליק לגמרי
העיניים קצת שרפו לה וכאבו.
ובדיוק לפני שלחצה על המקש שמכבה את המחשב,
עינה צדה כינוי שמשך את תשומת ליבה.
"אוהב בצהריים"
משהו גרם לה לגחך, אך בכל זאת החליטה לפנות אליו,
"מה אתה אוהב בצהריים"?
הוא ענה לה בצורה מתחכמת,
מיד הבינה כי מדובר באדם מתוחכם עם ידע לשוני נרחב.
היא הציגה את עצמה לצורך המשחק כ"זונה",
"זונה פרטית שלך", כך כתבה לו.
והוא אכן שיתף פעולה,
הם זרמו והתירו את כל האיסורים,
הוא כתב לה...
והיא הסמיקה מהתרגשות,
ועוד יותר הסמיקה שיתכן שאפשר להגיע לעוצמות שכאלה
מבלי לראות, לשמוע או להריח את הגבר המסתורי הזה.
ובכל זאת להרגיש שזה ממש נכון לה האיש הזה,
גם הוא התרגש,
"את מדהימה",
"גם אתה מדהים בעצמך",
הם שתקו לזמן מה,
המומים ממה שחוו ביחד.
ליהי רצתה לשמוע את קולו,
לראות אותו,
הוא שלח לה תמונה,
היא התאהבה בו מיד.
משהו בפנים שלו היה באורח מוזר מוכר לה,
מתבוננת עמוקות בתמונה,
גומעת כל פרט, נמש, קמטוט,
מביטה בעיניים כמעט מהופנטת.
העיניים חומות, יפות ורגישות.
ליהי ראתה כל-כך הרבה בעיניים הללו,
היא חשה תשוקה עמוקה לנשק את האיש היפה הזה.
ליהי ראתה משהו פגיע, רגיש בעיניים.
היא חשה קירבה עצומה אליו.
הפנים נעימות, תווים עדינים אך חזקים.
השפתיים מלאות, חושניות.
כמו מהופנטת לא חדלה מלהביט בו
"אתה מאוד יפה בעיני",
הוא צחקק במבוכה.
הוא ביקש לראות תמונה, ליהי נלחצה שמא הוא לא יאהב אותה,
אך הוא אהב,
"את יפיפיה".
אושר אמיתי הציף אותה,
ואם יש רגעי אושר אמיתים בחיים,
אז זה היה אחד מהם.
ברגע של פכחות הבן שלה קרא לה,
היא לא רצתה לעזוב את המסך, שמא כל הקסם הזה יתפוגג.
היא נזפה בעצמה לרגע,
"מה יש לך מטורפת, מה את נערה בגיל ההתבגרות?
מה את נסחפת לאדם שאת לא מכירה בכלל?
אולי הוא איזה סוטה או מטורף,
מה בכלל גורם לנו להרגיש תחושות כאלו?
זה משהו נתפס? אפשר למצוא שם הגיון? שכל ישר?"
אך באמת שלא ניתן היה להסביר במילים מאומה,
לדבר הזה לא היו מילים.

ליהי חשה קצת כאב וקצת תסכול
את ההתאהבות הזאת תפסה פתאום בהלה
בהלה מוצדקת
אין שום סיכוי נראה לעין שיפגשו
אך ליהי כבר היתה עמוק בתוך השכרון הזה
שקראו לו אורי