|
אף שלא אדע לברור צליליך
אף שכבר לא אדע ביכוריך
ננסוק על כנפי הצלילים
אני אתה ומי שתזמין
נדאה מעל ימי החיים
הצמרות, האבנים
נהיה נעים ונדים - בנחת.
נהיה רואים נהיה שקופים - יחד.
© - מאי 2008 |
|
|
ואז הם באו,
הביאו עוגות
ושתייה דחפו לי
בכוח יין פטישים
שאני לא אצעק,
ואיך שהתמסטלתי
בא איזה דוד זקן
וחתך לי את
הזיין. לא
מאמינים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.