דניאל פיין / סיגליות |
פוסעת ילדה,
אורגת לה שיר.
- פרחים בנפשה.
עיניים סגולות,
שיער מתנופף...
מבט כה כואב
ברזל יכופף.
עם זר לראשה
וחיוך על שפתיה,
צופה היא בעיר
הלילית מתחתיה.
מודעת לצער
הרב בעולם
אך היא מאושרת,
שלא כמו כולם.
עם בד סגלגל
הנוזל על גופה
הגיעה למזח,
רגלה יחפה.
קרן של אור
באופק הפציעה,
זאת בוודאי
הזריחה כבר הגיעה.
פרח קטן
נפל אל הים
הוא שט לדרכו
ולא ישוב לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|