|
היא באה בשחור
לאורך הלילה הכבד
במשך נתיבי הרוח הקרה
עיניה צורבות בי אהבה.
חתולי רחוב ישנים בסדקים
של שברי התרבות האחרונה
אני מרפא בהם תבניות
של רוח העולם שנשכחה.
צל זהוב על מחצלות הנפש
נושם פסי נמרים עמוקי יער
על פני עלוות החיים
הרושפת ירוק לצורה.
פנסי חשמל בוערים בצהוב לבן
על פני משטחי האשליה
אני לוגם מהמשקה האדום
ונמס אל תוך מי האגם. |
|
|
תגידו, ההורים
של וונסדי אדמס
היו היפים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.