|
הלוואי ויכולתי לקחת את העצב מעיניך
ולמוסס אותו
שיהיה לאבקה, שנשליך יחד לים
הלוואי ויכולתי לעטות עליך מגן זהב
שיהיה לך למשמר
ולא תדע אף פעם חתולים מתים בכביש. |
|
|
זהו!, נגמר לי!,
אני הולך
הבייתה!
פיני גרשון,
הולך הבייתה לא
כי הוא לא טוב,
או כי הוא טעה,
פשוט הוא מאוד
עייף, וכבר אין
לו רעיונות
לסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.