אם היא הייתה בתולה, הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם. אבל אני
לא!
והיא זונה! רכבו עליה בלי הפסקה! ואני? אני מקבל שאריות אוכל,
מקבל את הכל משמיים, לא מתנגד, לא צורח ולא מתאבד.
אני סובל בשקט... אבל תומר צדק... "מה אכפת לך? תהנה..."
אז כן, אני אמשיך.

אני הולך לישון עם זונה
אני קם בבוקר ליד זונה
אני נושם את אותו האוויר של הזונה
אני נוסע מהבית שלי לבית של הזונה
אני מאבד הכל בגלל הזונה
אני מאבד את הבתולים עם הזונה
אני שוכב עם הזונה
אני מאבד את הנשמה בגלל הזונה
אני רק רוצה שתיחנק הזונה
שתרגיש חרא בכל שניה, שתצטער
שבכלל נולדה.
אני רוצה שתסבול ותתענה, שתאנק
מהכאב, שתצרח מחרדה,
שלא תוכל לפקוח את העיניים מרוב בושה.
שבכל פעם שיפתחו אותה, היא תתחרט
תגיד לעצמה שהיא כלבה על באמת.
את לא שווה, את פשוט לא
את כלום, את אפס, סתם חתיכת בשר
שמוכרת את עצמה, סתם עוד אחת
שגמרו לה בפה.
עוד כלבה שהלוואי ותיכווה.
שתרגיש עלבון, כעס, זלזול, חולשה.
אני רוצה שתבכי ותבכי בכל שניה!
שלא ישאר לך שום דבר טוב בחיים!
שתפלי על הברכיים ותצרחי שאת
הטעות של אלוהים.
אני לא אוהב אותך, כל דבר בנוסח שאמרתי לך
היה רק מתוך הכרח.
אני לא אוהב אותך, את מגעילה, את מזרן משומש,
בגללך אני לא ישן בלילה. יש לי סיוטים עלייך, הזונה,
מזדיינת, מוצצת, בולעת. אההה!!! אה!!!
את הטעות שלי, את המיץ של הזבל ואני שונא אותך
על זה שאת זונה.

חתום בש.נ.א.ה (שלדברייך אין דבר מתוק ממנה) ובתפילה חזקה
שתחווי סיוט בכל מיטה.