יובל ברוסילובסקי / לא עוד |
כל יום הייתי בא ומלטף
ועכשיו לא עוד.
במיטה צמוד אלייך הייתי מתנשף
ועכשיו לא עוד.
עכשיו נשאר ריק שכזה מאחוריי
ואת מילאת אותו, עכשיו הוא לא קשור אליי.
רק תסבירי לי שוב איך זה הגיוני
שחצי ממך הפך כך לאלפית פתאום?
זה לא עובד כך בשברים, אני יודע טוב מאוד,
אז איך עכשיו אני לא אתך, ואיך לא עוד?
זה לא הזמן להיגיון, מתוקתי,
נסי לזכור עכשיו איך אוהבים אותי.
נסי לדחוק עכשיו לצד את הכאב, ושוב
להתאהב, להתאהב, להתאהב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|