כשתחזור, אני לא יודעת מתי
ניפגש, אני לא יודעת איפה
אולי בשדה התעופה
אולי בביתי, אולי בביתך
אולי סתם ברחוב על המדרכה
אתה תביט בי מרחוק
לבי יפעם אז בחוזקה
אתה תצעד לכיווני
אני ארוץ לכיוונך
ואז גופינו ייצמדו
אתה תחבק אותי חזק
ותסתכל לי בעיניים
ייעלם לו המרחק
אני אנשך את השפתיים
שבקרוב יהיו שלך
לא תאמר מילה בינתיים
הלחי נהיית לחה
ראשך תטה לכיווני
אקח נשימה אחרונה
ותצמיד שפתותיך לשלי
ממש כמו בפעם הראשונה...
כשתחזור
ממש כמו בפעם הראשונה
תצמיד אותי לקיר
תנשק
כל חלק חשוף של עור
ואת השאר פשוט תסיר
תגיד ש
אתה כל כך התגעגעת
שתישאר שלי לעולמים
אביט בך
אבלע אותך בתשוקתי
ואחר כך נירדם מחובקים...
וכל זה היה יכול להיות אמתי
אם לא היה אותו היום
בו השלכת את לבי חזרה אל התהום
וכשתחזור באמת, אני לא יודעת מתי
אם ניפגש, אני לא יודעת איפה
לבי אולי יחלים, אולי עוד יכאב,
אולי יהיה בתפוסה חדשה...
לא יהיה לו מקום בשבילך... |