|
הקול רועד לי, לא, אל תמחאו כפיים
זה לא מעודד.
חור שחור בולע לי בראש
מותש שולח אותות לעיניים
כבו, זה בסדר לברוח לרגע.
רק נשימה וציוץ.
אם תיגע ביד שלי עכשיו
תרגיש את הלחץ נוזל מבין האצבעות
ומבין השלוליות יקרא הקול
"כמה פתטית".
זהו שיר מלחמה
דעו
פחד במה
היריב הכי גדול שלי |
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.