|
כל הבוקר עמדו העצים על שורשיהם
בזהב הזריחה בעיני הילדים
בניינים של לבן נשקו אהבה
בשירת ציפורים חדשה.
ניצוצות אדומים מלהבי המכונות
רושפים לאלוהי המלחמות
את בשר הנפש הכלה
ברוחות העולם החומרי.
עיני הדמויות נמסות בגשם
במקטעים אקסטטיים של רעד כבוי
הלחש מתפתל סביב האצבעות
לכמוסות של דבר סוד.
מים דלוחים זורמים בשולי הרחובות
לתוך תחום היום הנראה
הסדר שומר על כנו
שבילים רמוסי אדמה. |
|
|
אני מציע פרס של
עשרים וחמישיה
מיליון, ארבע
מאות ושבעים
אלף, שמונה מאות
חמישים ואחת
ברכות מהבאבא
סבבה תמורות
ראשו של הנבל
המטונף הידוע
בכינויו "הזמר
הנודד מטליסמן"
הנזיר מטליסמן
(בחסות הבאבא
סבבה) רודף את
מתחריו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.