את
חיה עם כאלה חיים -
קוראת ספרי שירה
או ספרי מתכונים,
כי אין בך סבלנות
להמשכים.
ואני מנסה להבין
את משמעות הליכותיי ממני
אלייך.
המחשבות שאת נוטעת בי.
מעוררת כל הרצונות
לרקוד למוזיקה חזקה
ולכתוב שירה.
לימדת אותי
דברים יפים שאין לי עוד שימוש בהם:
את התעתוע
בהבעת הפנים שלך -
לדעת שאת לא
עצובה
ולזכור שם רחוב,
שהמראה התמים
של רצף האותיות שלו
ימוטט אותי
לגעגועים.
דווקא בדור מלא
סנטימנטליות
אנשים נעזבים ועוזבים
במהירות גדולה
ממהירות הכל.
בעוד שלושה חודשים
כשניתקל זה בזו
עם יותר אלכוהול מדם
נרוץ יחד לכיוון הים
למצוא
את עצמות האינטימיות
שקברנו בחול
נכיר מחדש
פרצוף רחוק לכאב
ופרצוף קרוב לנשיקות.
|
