[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
מה שחסר

אני יושבת בחצות, כשהירח מאיר טיפה, רק מספיק כדי להפריע
לחשכה.
יושבת ותוהה האם אתה טורח לפעמים לזכור איך אהבת אותי,
האם אתה טורח להזכר איך היינו שוכבים ביחד שעות ולא היה צורך
במילים.
איך כל נגיעה יכלה לתאר את הרגשות שהיו באוויר.
איבדתי את מקומי לצידך ואתה איבדת אותי.
כבר לא קופצת כשהטלפון מצלצל ברעש מעט מציק.
לא מחכה לדפיקה בדלת בשעות מוזרות באמצע הלילה.
לא מצפה לזהות את פניך עוד מרחוק ולחייך לעצמי.
מתגעגעת אליך לעיתים רחוקות יותר,
ולפעמים מתגעגעת רק לחורף שלא ממהר לבוא.
הכרית נהייתה החבר הקרוב מאז שהלכת,
הפיג'מה היא המדים הרשמיים של העונה,
והשמיכה היא המגן שלי, היא זאת שמסתירה את הכאב כדי שהעולם לא
ידע.
כדי שאף אחד לא ידע, שלפעמים מה שחסר לי זה רק
אתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רטובה חמה ומאד
מתוקה. או בעצם
קרה?


מיכלי מנחשת מה
זה סברינה


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/09 17:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה