נמאס מהצביעות,
נמאס כבר מהכל.
נמאס, מלא לדעת אם אני בכלל יכול.
נמאס מהקינות,
נמאס מהתחינות.
נמאס, מעט לבטוח ותמיד להתבדות.
נמאס לחיות עם מה שאין,
לא להרגיש כבר כלום.
נמאס מהניבים בפה,
שלא עושים מאום.
נמאס להתפוצץ ולא לזכות בנקמה.
לחנוק פה את כולם, עד שתצא הנשמה.
נמאס מהשועים,
נמאס מהשוהים.
נמאס איך שכולם יודעים היכן האלוהים.
נמאס ללכת כמו סרגל
ולהרגיש עקום.
לדעת, שהסוף קרב ולא הספקת כלום.
נמאס לדעת,
שהאור תמיד רחוק מכאן.
שהעולם הזה פשוט חולה מבני אדם.
נמאס מהשלטון, המסואב והמושחת
אשר את ילדינו כאן
משמיד אחד, אחד.
פזמון:
אז בואו מלאכים לבני כנפיים,
חבקו אותי חיבוק של אהבה.
מלאו אותי רימות, מלוא חופניים.
רוקנו את נשמתי מתאווה.
לעוף, לעוף, לעוף למעלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.