ישות נצחית / לשאלת האהבה |
שר דילן אחד בכאב עצום
הינה עיניי כה זכות
למול מבטך הרושף.
גופי האהבה שלנו
כמהים למגע העור
הנחל זורם באפיקיו
למה אנחנו שוכחים.
ידיי המכונה אוחזות ברעד
משבים של תכלת קרה
כלהבי האמת הזאת
לבי פועם במקצביו.
תמימות ילדים רמוסה
בקרקעית חסרת שם
אני לומד לנשום באפילה
למקומות אחרים של הכרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|