"כל כך קרוב, לא משנה המרחק"
אומר השיר המוכר
ובעצם, כל כך רחוק, לא משנה הקרבה
ככה זה, כששוכחים עד כמה להרגיש זה כואב
נדמה שיש חיים שלמים להפסיד,
אך למעשה, אין כמעט דבר
אל עצמי אני חושבת
בין מחיצה אחת לאחרת
בין בוכנה למתכת הננעצת בחוזקה
בוהה בקירות מבלי לראות דבר,
שהרי אין כלל מה לראות בלבן הלבן
נפש חיה לא עוברת פה
אף לא נשמות מתות
לא רעות, בטח שלא טובות
רק כאלה הזויות במרחב המדומה
אם רק הייתי יודעת לשיר
הייתי שרה בקול אופראי גדול מהחיים
שיר אבל, קינה, מלא עצב
והייתי נותנת ליגון לשטוף את כל כולי
מתמסרת אליו, אף לזמן קצר |
