חיוך נבוך ממילים
מעטר עיניים כבויות אהבה
נהיה כאן כל כך קר
זה סוף הקיץ עכשיו.
המקום שורה באנשיו
קצף הרוח בעלים
נושק לערפלי השמים
התכלת מלבין בעיניי.
הים נסוג מהחוף
במקצבים שוקטים של רגש
הנה רגליי מדממות בפחד
שעות של חוסר הכרה.
נורות החשמל כבויות עכשיו
בקשת כל הצבעים שבעולם
אור השמש מעטר צללים
במרקמים מונוכרומטיים של זמן. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.