קודם לכן לגמנו בירה בלגית כהה וגינס וקלה וסמיכה
טבלנו נאצ'וס מקסיקני באצבעות מלוקקות
מתוך מתבלים מתובלים בשלושה טעמים טעימים
כרסמנו במהירות מסחררת
בבר שמעבר
אחר כך חצינו מהר את הכביש הסואן
להספיק.
על ספסל האבן ערבבנו כמה דקות מילים קלילות מתעלמות  
בגלי מילים שותקות  
מהולות בפרידה קרבה והולכת
ממושכת מצטערת מצערת.
פתאום
"הביטי
איך השמש מתכנסת אל מעבר לאופק הרחוק
אל תוך קו ערפלים רחב רגע לפני שהיא נעלמת
בעצם יש עוד כמה דקות
אל הזמן שבין השמשות ועד החשכה המוחלטת.
במקום שאני מתגורר אני רואה רק זריחות" אמרת כשחבקת אותי ברוך
המרכך שרק אתה יודע לחבוק.
וואוו
זמן האושר כל כך קצר כשהוא כל כך מוחשי
כמה דקות בערך
כשהשמש מתגלגלת אל תוך קו הערפלים הרחב וחוברת
אל תוך הזמן שבין השמשות ועד ל'חשכה המוחלטת'
והנחתי את ראשי בתוך קער צווארך בתחושה מאושרת
כשכל גופי נכנע למגע שפתיך
כשנשקת את מצחי ארוכות
זה הזמן לתפוס את האושר ולצרור בצרור  
הזיכרונות.
אני תמיד תופסת! איך שאני אוהבת לתפוס!
חשבתי בלבי מתנערת משאר המחשבות
ונשמתי אותו עמוקות

על ספסל האבן בטיילת
התיישבתי היום כמו באותו היום
שחלקנו שקיעה מזדקנת
ברוח קלילה מבשרת
תם החום הגדול.  
קריר היה היום.
בתחושת בדידות מוחשית מטרפת עד ל'שקיעה המוחלטת'
אחר כך
חציתי  את הכביש הסואן
להמחיש