איננו פראיירים של קפיטליסטים!
שלטון אימיהם לא עוד!
לא נאמר אמן! לעושקינו;
אש-המהפכה בנו יקוד.

בקול-המרי תרועתנו תבקיע;
נעמוד על הבריקדות בלי להיסוג.
איננו פראיירים! אנו בני-חופש!
ההון הלמותנו יספוג.

נניף את דגלינו;
כהר תמיר את גווינו נזקוף.
כחומה בלתי-נפרצה נעמוד בשער;
נצא אל הקרב קפוצי-אגרוף.

רק בכוח הפועלים לשנות את עתינו;
קורות העולם משוועות למשב רענן.
לא עוד בעלי הון! הם אויבינו!
בידי העם הצדק יכונן.

הדמוקרטיה המערבית איננה חופש!
כשלבריות אין מה לאכול,
אין זאת חירות.
כשמיליונים חסרי קורת-גג,
האם זה צדק?
האם אין זאת צביעות?!

כשלעובד קבלן אין זכויות,
משל הנו עבד;
כאשר אלפים ומיליונים שבויי משכנתאות...
האם זה חופש?
האם זאת דמוקרטיה?
לא, זה שלטון-בלהות!

בעלי-הון רודפים בצע ועוד בצע;
אין להם נפקא מינה מהזולת.
נרים נס-המאבק! נפרוץ בזעם;
נאחז משלט אחר משלט.

ההמונים הם היחיד הכוח;
הם הרוב, להם הזכות לשלוט.
תקיפי-הממון די לשטוף לנו מוח;
לא תצליחו אותנו לכלות!