כאן חשבתי שאגלה
סוף סוף את האמת.
שאדע ואבין, שאשתנה,
שאוכל לספר.
אבל זה לא קרה.
עכשיו אני יודע
עוד פחות
ממה שידעתי קודם.
וכבר אין בי פחד,
גם לא ציפייה.
אף הייאוש איננו
וודאי שגם תקווה.
ושוב אני
מוצא עצמי
צף,
מרחף,
קליל כנוצה,
חופשי כרוח...
עוד מעט
תבוא השעה
לנחות ארצה,
לשוב בחזרה.
ובינתיים:
לשכב על הגב בשמש החמימה,
לפרוש כפות ידיים
לעצום עיניים ולהאזין לדממה
ולנשום עמוק עמוק עמוק
כמו דשא ירוק ירוק ירוק
ורך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.