מוסף השבת הוא לפעמים
קרבן לעתים עיתון, היום
שניהם גם יחד. אני עוקד
עצמי לדעת על מזבחו של
ג'קי לוי.

מצא את השיר בתמונה,
ציווני, ואיני יכול. שיר
אינו שחור על גבי לבן.

זקיף שהצב בפינת בית
החיים, יוודא לאורה של
לבנה שנמלאה: שום
ליקנטרופים לא יבואו.

מיטב מקושי "קנה-ובנה"
תלויים בכבדות על כתפיי
צמד נאמניי, חבר מרעיי,
וקופסת מרכיבי לחשים
מתערסלת בנעימות
בין ידיי הזוממות.

הנה, הגענו. על מצבה
חקוק: ממש כאן נקבר
שיר בן אמן לבית פזמונאי.
אחת, שתיים, מכה,
אחת, שתיים - -

ניעור רגבי העפר יגלה:
זומבי,
שריד פאר החיים.
 

בנשק שלוף ובפה המדיף
ניחוח הטירוף אני מוביל
צבא דימויים אכזר. ברק
שריוני הוא אך מונומנט
לאומץ לבי.

לפקודתי,
חצים וקשתות יונפו,
אילי ניגוח יביעו אומר,
ויחדיו נסער על
מאה שערי סינקדוכות.

שומעים? כן, אלו החומות
המתייפחות ברכות,
סופדות את אוצרן שייפול
שדוד. מעט ותבקענה...