פולי בי / אוגוסט 08 |
כנראה שהחופש שלי כועס.
קרעתי את כבלי היציבות בתקווה להתבלבל
והבלבול מציף אותי ביגון.
לא מחוברת לכלום, לשום דבר ולאף אחד
תלויה בין שמים לארץ ללא כל דבר להיאחז בו
צועדת ושומעת את ההד של צעדי בתוך הראש
במקום תסכול, רק ריק שפל.
מעולם לא הייתי מתארת לעצמי שריקנות, שהיא בכלל לא רגש, יכולה
להציף אותי.
פספסתי ידיים שהושטו לעברי
הייתי בטוחה שלא אצטרך,
אבל כעת, כשאין ידיים באופק,
אני מרגישה החמצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|