[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני יודעת שזה עלול להראות שטחי - אבל זה ממש לא.
אני נמצאת במצב נפשי מפוקפק. אם תראו אותי אולי לא תבינו -
חיוך ושמחה שכזאת.
אבל יש רגעים שאני באמת לא מבינה למה דברים קורים ככה.

עוד יום שבו תחושת הבדידות תופסת מקום נכבד בחיים שלי.
אני בחורה יפה, חכמה, מתוקה ונחמדה. אדם טוב. באמת.
החברים שמסביבי הופכים זוגות זוגות. טוב לי לבד. אבל באמת שאין
לי כבר הרבה אנשים לבלות איתם. לאט לאט מספר החברים לבילוי
הולך וקטן.
ואני שואלת את עצמי - איך לעזאזל?
בחורים  מעטים אך מיוחדים שנתתי בהם מבטחי נעלמים בזה אחר זה
ואני מוצאת את עצמי עם לב שסוע ושותת דם הופכת פגיעה פחות
ופחות מקשר לקשר. מקיפה עצמי בחומה וירטואלית שגורמת לי לחוש
הכל מרחוק. לחוות הכל מרחוק.העיקר לא להפגע שוב... לא!

ואני - תמיד היה נדמה לי שזוגיות זה דבר חשוב. אבל לא משהו
שמצהירים - "הו כן" " זה חסר לי" "רק זה ואני אדם מאושר
יותר."

והנה - אולי זה סוג של קורה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יושב מול
המחשב, ומנסה
להבין אם מישהו
כותב סלוגנים
בשמי, או שפשוט
כתבתי אותם ממש
מאוחר בלילה.


צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/09 3:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליבי כפתורי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה