טליה אייזנשטיין / נסיגה |
ויותר מהכל את יודעת, שברגעים של שפל הגאות נושקת בעורפך.
ומחכה שתחצי את קו התדר, שתיקלט שוב בגופך.
אך יותר מכל את שומעת, בלב ציפורים מצייצות.
ובדיוק שהפנמת זה כמה טוב.
הדמעות שוב יורדות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|