יפה שלי,
את כמעט נערצת
איך שירית שם
על דמויות קרטון
שנפלו מדמעותייך
ונשבו.
יפה שלי,
איך שאת התמימות
הם אספו לך,
ולא היית מאמינה שבשערים
שנפתחים למראות ירוקים
תהיי כל כך שונה.
יפה שלי,
איך שהשתיקו אותך
וישבת שם, ידייך כבולות
מרותקת
איך שבכית מהמחשבה
על המוות השברירי שכפו לך
לרשותך.
יפה שלי,
איך שאת כבר לא מדברת
כמעט נערצת
אל תחייכי,
פה כבר אסור
אסור גם לחבק.
יפה שלי,
איך שלא הכינו אותך
ליופייך שלא מתאים
לדמות קרטון שנופלת
איך שנפלת איתה
בחמש יריות
הרגש פרוק בדוק ונצור,
נשמה
אדליק לך נר
זכרון ליופייך
שהלך ונצבע בירוק
והפך לזכרון
של דמותך
מפקדת
מטושטשת
מדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.