זה נכנס ושורף.
מבט חודר לתוך העיניים,
ממשיך אל הגוף ושוטף,
מעקצץ בבהונות הרגליים.
מזרים חום וחשמל בדם,
נשפך לכל האיברים.
לרגע אתה מרגיש שאתה לא בן אדם -
מתרומם ועף כציפורים.
מסתכל מאוהב במבט הצורב,
מסתכל מאוהב ודומם.
מסתכל מאוהב במבט הכואב
ובוכה ושותק כאילם.
מאוהב במבט שאין לו סיכוי,
משותק, מדמם ודווה.
כמו עצם שבורה שאין לה איחוי,
כמו פצע שאין לו מרפא.
אם אני זוכר נכון,
את השיר הזה כתבתי מתישהו ב-2004.
אולי לפני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.