בכל פעם שאני יושב לכתוב
ישנה דריכות בלתי נעימה
כאילו קהל שלם עומד על הרגליים
לנגוס באבריי, כאילו עם שלם
דרוך על רגליו האחוריות
צמא למילותיי
בכל פעם שאני יושב לכתוב
הנייר נוגס לי את הלב
ורומס לי את הנשמה
ואני נאלץ להתקפל
ליישר את שורותיי
לזייף את אותו זיכרון
אותה חוויה משמימה
בכל פעם שאני יושב ומתכתב
עם זיכרונותיי אני שוכח את
האמת, אני שוכח את אהבותיי
ומנסה לשחזר את כל מה שלא
היה ולא נברא
(16/09/08) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.