יובל בר / רשימות לזכר חתולים |
הראשון היה אפור. פופי.
היה מלווה את אבא ואמא לאורך הרחוב כל פעם שיצאו לטייל או סתם
הלכו לעבודה. בדיוק כמו כלב.
כששאלתי יום אחד איפה הוא. אמרו שנדרס.
אמא גם אמרה שהוא ניסה לחנוק אותי יום אחד. כנראה מקנאה. מוזר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|