לעת ערב רוחות נשרפות
ונושפות בגבי יללה עתיקה
אני קוראת במחוגי הזמן
שמקרב אלי את המוות
וטוען לשפיות דעתו
יש חתול ששורט בצד הדרך
גם זאב שנוהם רעב
יש בור בלי תחתית
כולו מלא בסודות
שנוזלים על פני כיהלומים
אבל בעצם דמעות
יש שדה רחב ידיים
שלאט נמחק מהזיכרון
זיכרון יפה מתוך חלום
חלום אבל בלהות.
יש כאב בצד שלא מרפה
ופחד שחונק.
יש מין אמת שרוצה לדעת
מתי היא תצא לאור
ובין כולם עוברים כחוט השני
אש התקווה, רוח האמונה, העמקת התבונה
לצד העשייה. זה כל שאני.