|
לעת ערב רוחות נשרפות
ונושפות בגבי יללה עתיקה
אני קוראת במחוגי הזמן
שמקרב אלי את המוות
וטוען לשפיות דעתו
יש חתול ששורט בצד הדרך
גם זאב שנוהם רעב
יש בור בלי תחתית
כולו מלא בסודות
שנוזלים על פני כיהלומים
אבל בעצם דמעות
יש שדה רחב ידיים
שלאט נמחק מהזיכרון
זיכרון יפה מתוך חלום
חלום אבל בלהות.
יש כאב בצד שלא מרפה
ופחד שחונק.
יש מין אמת שרוצה לדעת
מתי היא תצא לאור
ובין כולם עוברים כחוט השני
אש התקווה, רוח האמונה, העמקת התבונה
לצד העשייה. זה כל שאני. |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.