|
מקצבים קטועים בחלל הרגש
מעצבים תבניות לצורה
הרוח צורבת על פני שפתיים
מילים סדוקות של כאב.
גביעי בירה הפוכים על דפנות הבר
משקפים את אור נורות הלילה
במבטי החיילים הכבויים של הארץ
הרגליים פוסעות באדמה הכבדה.
שומר הלילה עטור בלבן
על פני מסכי החשכה
מטוסים כבדים בשמי אפגניסטן
נושבים בלבו הכרה.
הרעש נושם במכונה
מילים ארוכות של כאב
הנה אני לא מפחד כבר
הדמעות זולגות מעצמן. |
|
|
ואם אני אגיד
שיש לי סרטן?
צביקה פיק
לאמרגן שלו לפני
עוד ניסיון פתטי
לקאמבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.