[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באותו רגע אני נהנית מהמשחק, משחקת אותו ולא אכפת לי אם אתה גם
נהנה
אני לוקחת מידך את בקבוק היין ואותך לאיזה מקומות שאני רוצה.
גם מזמינה וגם הודפת, גם בורחת ובעיקר צוחקת...
העניין מתחיל אחרי כמה ימים אחרי, שהריח שלך כבר התאדה לי
מהחדר
ויותר מדיי שירים ברדיו נהיים נכונים.
אני יודעת שהבפנים שלך רקוב אבל הבחוץ שלך מושך כמו פסל
אלילים
באותו רגע יש בי זרמים של כוח כיף וחוסר פחד
אבל בימים של אחרי שוב נושבות בי רוחות של חוסר ביטחון
באותו רגע הכל פיזי אמביציוזי, ונורא אמוציונלי...
בימים של אחרי לא רלוונטי, לא אקטואלי ובעיקר דיפרסיונאלי.
באותו רגע כשאתה שר לי בצוואר שירים של מאיר אריאל
אשי פשוט מודה לאלוהים שפינק אותי ככה... יודעת שאין יותר טוב
מזה....
אבל בימים של אחרי המילים שתקועות לי בראש הם בעיקר מילות
סלידה עצמית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אתכופף נורא
אוכל ללקק
לעצמי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/10/08 14:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטשה פואנטס אצ'גוואה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה