זה הטבע שלי, אתה טוען.
ואני חושבת, זה לא הוגן.
אם רק לפרא השתייכת,
למה בעצם חזרת?
עוד תלמד אהובי,
האבולוציה חזקה על הטבע
ורק החזק שורד
אבל ביננו, זה לא עובד.
בסוף,
אחרי דקות ארוכות של שתיקה
ומועקה בגרון שחנקה,
שוב ממני נפרדת,
כי פשוט לחופש נולדת.
הייתי לך אזיקים
וקיוויתי
שיחזיקו אותנו הפעם ביחד,
שאולי נהיה מחוזקים
אבל תמיד היה לי הפחד,
שתרצה לשחק את המשחק-
אמרת שאתה הולך
ורצית להיות מחובק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.