זיכרון האהבה מעורבב בזיכרון התיעוב
הרגע שהיה נתון לחסדיך, ששלטת בו ביד רמה
מרד בך, כשהקלת להשגיח.
אהבת הבשרים הקרה, זו שלא מסתכלת לך בעיניים
ששמרה אותך אצלה למטה
והאהבה האמיתית, שבלי משים מרימה אותך
ושואבת אותך במבטה
חשבת שאם תשלב, זה ישמור על איזון.
אהבת בשרים של מטה עם אהבת נפש של מעלה
אך ערבוב כמוהו כבגידה תמידית בשתיהן
וזיהום האחת בשנייה
כעת, לא ניתן להאחז באף אחת מהן
זיכרון האחת לא עולה מבלי זיכרון באחרת
והגוף,
שפעם יכלת לקרוא בו כספר את תולדות אהבתה של הנפש,
נותר עתה חסר משמעות, מנגן צלילים
בודדים |
