כשחיבקתי אותך, הרגשתי כמיהה חזקה לחום אנושי.
משהו במגע שלך שידר לי עצבות נוראית.
כשניסיתי להרפות מעט, ראיתי שאינך מסוגלת לשחרר את אחיזתך
ממותניי, אז כרכתי את ידיי סביבך בחוזקה.
דמעות חרישיות וקול חנוק נשפו באוזניי והבנתי שאת אינה אותה
אחת.
במשך שעות ארוכות ישבנו יחדיו וצחוק מתגלגל נשמע במורד
המדרגות.
אכלנו פירות קיציים ודיברנו על רגש.
גם עם החיוך הכי גדול בעולם, תמיד אוכל לראות את הסדק העצום
השורר בליבך.
מטענים רגשיים רבים נישאים על כתפייך ואני רק רוצה לשחרר ממך
את העול.
להחליף אותך לכמה דקות, שזרם הדם ייחדש לאצבעותייך הדואבות.
גם אם תהיי בפאריז, דלתותיי יפתחו בפנייך ממרחקים. |