שני-אינס עוז / הבנה |
היו כאן סדינים מוכתמים, שרציתי קצת לנקות.
הייתי מחפשת יציבות בחיים, אם היא לא הייתה מתמוטטת בשניה
שהייתי נוגעת בה בקצה אצבעותיי.
אני רגילה לשאול שאלות טיפשיות ולהאדים לחיים במבוכה.
ולא הרבה אנשים מבינים שטיפשות שכזו נובעת מן הפחד להיות כמו
כולם.
הבלים הבלים שורצים לי על הדף ואני מגרדת בחוזקה את ידיי.
טיפות של דם נאגרות בציפורניי ואני רצה לשטוף במים.
הייתי רוצה שתבין, אבל אני לא יכולה לפתח ציפיות ריקות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|