וולנטין חוזר
בכיוון אחד לקייב.
 
מחר בבוקר
אשטוף את הדירה
שמש תתקמט פנימה
מבעד לתריסים מושפלים
אובך העיר יעשן דרכו בנחילים שקופים צפופים
אל ריצפה יצוקה עייפה ממשא
המפתח ינעל חלל שכור
הוא כבר ידע רהיטים אחרים.
מעל בימת המדרגות תשמע אנחה אילמת
ספירה קבועה תעביר את הזמן
בין קומה לקומה
אותו זמן שיעבור על וולנטין
בין שמיים לארץ
בדרך לקייב.
כשהרמזור יתחלף וזוגות רגליים ישנו את זרימת האוויר סביבי
אז, ודאי, אתחיל גם אני ללכת
אל עבר חנות הספרים
למצוא את השטן ממוסקבה.