יֵשׁ מִרְפֶּסֶת שֶפוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ
לִבְלֹעַ אוֹתִי וַאֲנִי מְסָרֵב
הִיא עַכְשָׁו כּוֹעֶסֶת עָלַי.
אוּלַי אֲנִי מְשֻׁגָּע
לְהִתְמַכֵּר בְּצוּרָה כָּל כָּךְ נוֹרָאָה לְמִרְפָּסוֹת.
זֶה נִרְאֶה מוּזָר
גַּם בַּסִּגְנוֹן הָאַרְכִיטֶקְטוֹנִי הַיָּשָׁן.
בַּגֹּבַהּ הַדָּרוּשׁ
יֵשׁ וַדַּאי אֶפְשָׁרוּיוֹת נוֹסָפוֹת
אֲבָל זוֹ מַסְפִּיק חֲשׁוּכָה וּמִסְתּוֹרִית
אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ בֵּינְתַיִם.
פַּעֲמַיִים יָרְדוּ לִי הַשְּׁחָקִים בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם
פִּתְאוֹם הֵם נֶעֶלְמוּ
הֵסַרְתִּי אֶת הַתְּרִיסִים
מְחַכֶּה לְחֲתִיכוֹת שֶׁמֶשׁ שֶׁיִּפְּלוּ  עָלַי
פַּסִּים בְּהִירִים יַתְחִילוּ לָרוּץ עַל הָאֲרִיחִים
עַל רֶקַע שַׁחַר שֶׁיִּהְיֶה חִוֵּר וְאַפְרוּרִי
לִפְנֵי שֶׁיֵּעָלֵם אֶל הַמִּרְפֶּסֶת הַבָּאָה
כָמוֹנִי.