אני סוגר את התריסים שלא תראו אותי
אני סוגר את החלון שלא תברחו לי
אני סוגר את הטלפון שלא תענו לי
אני מאיית בדגש בוחן בדקדוק.

איך אפשר לכתוב בלי לטעות
לצייר בלי לסטות
לנהוג בלי להרוג
ללכת בלי ליפול

אני סוגר את החיים
סוגר אותם שלבים, שלבים.
מאז שגמרתי אתה
סגור.

אני הולך על גגות תל אביב בלילות
רוכב על גלי קור בבוקר אפל.
נושם אוויר רך
נושם אוויר עירוני
יום ללא תשוקה.

הנה נכתבה עוד שורה
חסרת משמעות
חסרת סדר
חסרת חוליות

אני גמל
אני סוס
אני חתול
לפעמים גם עכבר.
אבל בעיקר שפן סלעים.