New Stage - Go To Main Page


הלכתי לגן המשחקים של השכונה. אני אוהב לשחק שם. להתגלץ'
מהמגלצ'ה הצהובה. לעשות בנייני חול ולשחק במשפחה שגרה בהם. אני
אוהב להסתכל על הפרחים שצומחים מסביב לפארק. אני אוהב לשתות
צוף מהפרחים הכתומים. אני אוהב לטפס על המתקנים, אני אוהב גם
ליפול מהם לפעמים. אני אוהב לשחק בשמש ואז לקנות גלידה בקיוסק
ולשבת בספסל בצל ולאכול אותה.
הכי אני אוהב את החתול שחורי. הוא החבר היחיד שיש לי בפארק.
הוא מזהה אותי כשאני מגיע, מילל לקראתי. אני מלטף אותו תמיד.
גם כשהוא מלוכלך וגם למרות שאני חושב שהוא חולה. הוא מתחכך לי
ברגליים ומלכלך לי את המכנס. פעם אחת שיחקתי איתו באבנים. אני
ניסיתי לפגוע בו והוא ניסה לברוח. ידעתי שהוא נהנה כמוני. הוא
נהיה פראי, כמוני. הוא רץ במהירות ואני אחריו, זורק עליו
אבנים. עד שפגעתי לו בעין והוא עצר והתחיל ליבב. הרגתי אותו.
עכשיו נשארתי לבד. בלי חברים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/2/10 1:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וי בלומנקרנץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה