הלכתי לגן המשחקים של השכונה. אני אוהב לשחק שם. להתגלץ'
מהמגלצ'ה הצהובה. לעשות בנייני חול ולשחק במשפחה שגרה בהם. אני
אוהב להסתכל על הפרחים שצומחים מסביב לפארק. אני אוהב לשתות
צוף מהפרחים הכתומים. אני אוהב לטפס על המתקנים, אני אוהב גם
ליפול מהם לפעמים. אני אוהב לשחק בשמש ואז לקנות גלידה בקיוסק
ולשבת בספסל בצל ולאכול אותה.
הכי אני אוהב את החתול שחורי. הוא החבר היחיד שיש לי בפארק.
הוא מזהה אותי כשאני מגיע, מילל לקראתי. אני מלטף אותו תמיד.
גם כשהוא מלוכלך וגם למרות שאני חושב שהוא חולה. הוא מתחכך לי
ברגליים ומלכלך לי את המכנס. פעם אחת שיחקתי איתו באבנים. אני
ניסיתי לפגוע בו והוא ניסה לברוח. ידעתי שהוא נהנה כמוני. הוא
נהיה פראי, כמוני. הוא רץ במהירות ואני אחריו, זורק עליו
אבנים. עד שפגעתי לו בעין והוא עצר והתחיל ליבב. הרגתי אותו.
עכשיו נשארתי לבד. בלי חברים. |