זאת את שלא יוצאת לי מהראש,
וזה הריח שנשאר לי במיטה.
ובנתיים נמאס לי מלכבוש,
אבל לא שוכח איך שאת כל כך שונה.

אז את דוחה אותי עם כל מני סיבות,
אבל אני לא מוצא אף אחת טובה.
ומתחנן שמשהו ישתנה פתאום,
תני לי רק סיכוי, סיכוי של טוב ורע.

התחברנו כל כך יפה,
הכוכבים קישטו שמים לכבודך,
והקירות עוד לוחשים לי את שמך,
לא נעלמת.
עירומים יושבים על קפה,
פוחדים ביחד ממה שיקרה,
את עכשיו כל שארצה,
כי לא נעלמת.

חברים אומרים לי שדי להתאהב,
אבל אני מחפש עוד דרך,
לגרום לך לא לסרב,
לא אולי, לא בערך.

ואתן לי זמן לעצמי,
אחפש אותך בבנות אחרות,
אבל אם לא תהיי שלי,
לא אמשיך עוד לנסות.