שִׁמְעוֹן!
קָרְאָה אֵלַי
מִסַּפְסָל בְּקַנְיוֹן
הַמְּנַקָּה הַיָּפָה מִשְּׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים
בַּחֲמָמָה הַטֶּכְנוֹלוֹגִית שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת שְׁמָהּ.
מָה שְׁלוֹם אִשְׁתְּךָ?

אִשְׁתִּי מֵתָה לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים,
נָשַׁקְתִּי אֶת לֶחְיָהּ וְלִטַּפְתִּי אֶת יָדָהּ

לֵךְ!
תִּתְעַלֵּק עַל נָשִׁים אֲחֵרוֹת
דָּחֲפָה אוֹתִי בַּחִיּוּךְ
וּפָתְחָה לִי צֹהַר
לַהֲבָנַת הַבְּדִידוּת הַצְּרוּבָה
וְיַעֲדָם שֶׁל הַנְּהָרוֹת.

אֲנִי יָשֵׁן עִם הַשֶּׁקֶט
עַל שְׁלוֹשָׁה כָּרִים
בְּמִטָּה אַחַת רְחָבָה
בָּהּ הִפְסַקְתִּי לַחְלֹם

וּבַחֹשֶׁךְ כְּשֶׁאֲנִי קָם
כְּמוֹ אֶבֶן מַפְשִׁירָה
הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי וּמַבְרִיחַ
אוֹתִי הַחוּצָה אֶל הַקֹּר
לְהַתְחָלָה קְטוּמַת סוֹף
לְגַלְגֵּל אֶת הַיּוֹם
בְּחָרִיצוּת
חַסְרַת פֵּשֶׁר
מַעֲלָה אֶל הַמּוֹרָד
הַמְּצַפֶּה

19/1/09