ולהגיע שוב לנקודת האל חזור.
החוק מתעתע בי, תושב, עירוני.
איני יודע נימוסין והליכות לבית כנסת
לשם הבדלה בין קודש לחול.
איני זוכר שעות כניסת ויציאת
המלכה מארמון השבת.
איני חושב תחילת המעשה,
אלא בזמן המלאכה וגם אז -
איני מהרהר בה.
אני יודע, אני יודע היטב!
אך גופי המהלך בלא השגחתי,
מטייל ברגליים עירומות בזוהמת המטרופולין
ותובע
בזיפת המקודש הזה,
זכויות המוכרות לו בחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|