(1) ליל אביב חמסיני בעיר (כעבור ארבע שנים)

קרב הקיץ, תחילת החום.
בראשית חודש מאי, חמסין של ליל אביב
על גגות ירושלים הפזורים מסביב.
הרוח נושבת ומייבשת את שפתי.
יושב ושומר, אללי, עד מתי?

קרב הקיץ, תחילת החום.
אורות העיר צובעים בכתום אטום
את שמי הלילה חנוקי הזיהום.
גרגרי האבק חודרים לעיניים.
יושב ושומר, אללי, עוד שעתיים.

קרב הקיץ, תחילת החום.
העיר שקועה עכשיו בתרדמה.
מידי פעם אופנוע חותך את הדממה.
כלילה הזה - מרגיש קצת גלמוד.
יושב ושומר על גג הפיקוד.

קרב הקיץ, תחילת החום.
מביט על רמזור בצומת רחוק:
כמה קצר הוא האור הירוק.
יש לי יומולדת די בקרוב.
יושב ושומר, אז החלטתי לכתוב.

קרב הקיץ, תחילת החום.
נולדתי בקיץ ואני אוהב את העונה,
אבל השנה יש לי מין הרגשה משונה.
בדרך כלל בתקופה הזאת אני מתרגש ומתלהב,
סופר את הימים, מונה ומחשב.
לא יודע, משהו שונה בי היום
ואין לי מושג איך זה ככה פתאום.
יש לי יומולדת עוד מעט, עוד קמעה.
אני בן עשרים ושתיים, אבל מרגיש כמו בן מאה.

קרב הקיץ, תחילת החום.
הרוח מתחזקת ואני נמלא אבק.
הדלת חורקת, החלון נטרק.
מאוחר והלילה עמוק, אך חנוק.
יושב ושומר ומרגיש קצת דפוק.

(2) חמסין אביבי (כעבור חצי שעה)

בשעה שכזאת אני חש פתאום שונה.
ברגע זה ממש אני עצבני ושונא.
אולי זה בגלל אגואיזם צרוף.
אולי זה בכלל איזה שמץ טירוף.
אולי הקיץ מתקרב ומתחיל החום
ואני מרוצה מהשיר שכתבתי היום.

יש כאן רוח מטורפת, בעוד רגע אני עף.
חוץ מזה בא לי לשבור למישהו את האף.
אני שונא התמרחות, התלקקות, התחנחנות
ובעיקר אני שונא - בכיינות.
אני לא צוחק, אני רציני.
אבל מי שעומד מולי זה גם אני.

הייתי כל כך טיפש לפני ארבע שנים
לא יאומן עד כמה, אלוהים, זה מדהים...

(3) ליל חמסין (כעבור שעה וחצי)

קרב הקיץ, תחילת החום.
אין טוב ממקלחת פעמיים ביום
ואחר כך ללכת לישון בעירום
וזהו.
שלום.

(4) שבירת שרב (למחרת)

השרב נשבר אחר הצהריים
ועוד מעט אפשר יהיה לראות שמיים.
יושב ושומר בעמדה מרוחקת
ומאזין לרוח השורקת.

עצי דקל מניעים צמרות עייפות,
ציפורים מצייצות ומתעופפות.
יושב ושומר, פחות עצבני,
יותר פייסני, יותר אני.

פיקוד מרכז, נווה יעקב,
ירושלים, מאי 2004