עדה לוינסקי / מיכל |
סלילים של ידיעה ומודעות
של זיכרונות ושל תקוות
צבעים ומרקמים ואניצי פתילים
נטווים או נפרמים ונשזרים בלי הרף
נארגים בדוגמאות או באקראי
גם את מיכל קלועה ורקומה בי
מבצבצת פה ושם בתוך השתי
או לעת ערב עם המחשבות
הזיכרון החמקמק כחוט השערה
או קור דקיק נטווה
בתוך הדהוד מיתר נרעד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|