|
חוטים שזורים חיינו
סלילים של ידיעה ומודעות
של זיכרונות ושל תקוות
צבעים ומרקמים ואניצי פתילים
נטווים או נפרמים ונשזרים בלי הרף
נארגים בדוגמאות או באקראי
גם את מיכל קלועה ורקומה בי
מבצבצת פה ושם בתוך השתי
או לעת ערב עם המחשבות
הזיכרון החמקמק כחוט השערה
או קור דקיק נטווה
בתוך הדהוד מיתר נרעד |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.