|
נטיפי הטל כובשים את כרי הדשא, עת ליל
כפות רגליים של שבילי קיבוץ יחפים, בין עטלפי פטל.
בדלי סיגריות גוויות לכביש אספלט יחיד - פוסע אט -
אל זיוה של בת הצחוק המתגלגלת בשיחים רוקדים לרוח.
נקיפות ירח לוטפות לשיער המתבדר
בריחות הנצח הזוחל בריר השבלולים.
שמיים סוהרים אל אין הענן, העבים מתנסרים עד דק
לסדק שכינה, צוהרים פורצים בשוך הסערה
לכלות את הריק.
7.9.08
לנדב |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.