|
מוקדש לנאור שמואלי ז"ל
מתופף מוכשר, חבר יקר ובנאדם שאי אפשר לתאר במילים
ילד מתעורר לו עם חלום
שהחיוך שלו ידביק
את הזר שלידו פוחד פתאום
אז הוא שובר את החומות
שמסביב צמחו לחסום
ילד מתעורר לו
ילד אל תפחד
גם אם הקיץ לשנייה נראה כמו סתיו
גם אם עוצמים את העיניים
הספקות עדיין שם
הם לא עוזבים אותך
הם לא עוזבים אותי
ילד מתעורר לו עם תפילה
שהשתיקה שלו מבעד לחומות
עוד תשמע כזעקה
שאנשים לא יעצרו
רק כדי למצוא סיבה
ילד מתעורר לו
ילד אל תפחד
גם אם הקיץ לשנייה נראה כמו סתיו
גם אם עוצמים את העיניים
הספקות עדיין שם
הם לא עוזבים אותך
הם לא עוזבים אותי
|
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.